עו"ד רשלנות רפואית
עו"ד רשלנות רפואית – תפקיד, דרישות ושכר

מה תפקידו של עו"ד רשלנות רפואית?

עו"ד רשלנות רפואית הוא בא כוחו של מטופל, המבקש להוכיח כי בשל טיפול רפואי רשלני של מטפל כלשהו (רופא, אחות, רוקח, פסיכולוג וכיוצא בזה) נגרם לו נזק, ולכן הוא זכאי לפיצויים. על מנת לעשות זאת, עו"ד רשלנות רפואית צריך להוכיח שלמטפל (המזיק), הייתה חובת זהירות כלפי המטופל (הניזוק), שהוא התרשל והפר חובה זו, ושיש קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. כמו כן צריך עו"ד רשלנות רפואית להראות מהו הנזק שנגרם ומהם הפיצויים להם זכאי הניזוק בגין הנזק. . לשם כך, על עו"ד רשלנות רפואית לאסוף חוות דעת שונות מרופאים מומחים, למשל לגבי התרשלותו של המטפל והנזק הרפואי שנגרם כתוצאה מכך. עליו גם להשיג את המידע הרפואי הרלוונטי מהרופא או מבית החולים.

מי יכול לשמש עו"ד רשלנות רפואית?

כל עורך דין שהוסמך על ידי לשכת עורכי הדין יכול לשמש עו"ד רשלנות רפואית, אך בשל אופיו הייחודי של התחום, והקף הידע הנדרש מעורכי דין העוסקים בתחום, יש עורכי דין שמתמקדים בו באופן בלעדי. אמנם שום תביעה נזיקין, וודאי בנוגע לרשלנות, אינה פשוטה, אולם על עו"ד רשלנות רפואית מוטלת משימה מורכבת במיוחד. המורכבות נובעת מהצורך של עו"ד רשלנות רפואית לגלות בקיאות, לא רק בסוגיות משפטיות, אלא גם בעניינים רפואיים רבים. מכיוון שהמשפט יוכרע בשאלות כמו "כיצד היה נוהג הרופא הסביר?", "מהי הסיבה לנזק הרפואי שנגרם למטופל?" או, "כיצד ישפיע הנזק הרפואי על תפקודו העתידי של המטופל?" – חייב עו"ד רשלנות רפואיות לדעת לענות עליהן, בכדי לבסס את טענותיו של לקוחו. בנוסף, לעתים קרובות לא קל להשיג חוות דעת מרופאים מומחים כנגד רופאים אחרים, כפי הנראה בשל תחושות קולגיאליות, וגם תפקיד זה מוטל על עו"ד רשלנות רפואית.

כיצד נקבע שכר הטרחה של עו"ד רשלנות רפואית?

על פי רוב, שכר הטרחה של עו"ד רשלנות רפואית עומד על אחוז מסוים, הנקבע מראש, מסכום הפיצויים שיקבל הניזוק. תעריף מינימאלי מומלץ מתפרסם במסגרת כללי לשכת עורכי הדין.

תביעות רשלנות רפואית
מידע חיוני על תביעות רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית – רקע

תביעות רשלנות רפואית מוגשות על מנת להוכיח כי לתובע נגרם נזק בשל טיפול רפואי רשלני, ולכן הוא זכאי לפיצויים שבאמצעותם יתוקן, ככל הניתן, הנזק שנגרם. אלו הן תביעות נזיקין המוגשות בגין עוולת הרשלנות. תביעות רשלנות רפואית נידונות בבית משפט אזרחי מתאים. זמן ההתיישנות הוא 7 שנים מהיום בו גילה המטופל שיש קשר בין הטיפול שקיבל והנזק שנגרם לו. ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית נגד הגורם המטפל ונגד המוסד הרפואי בו נערך הטיפול.

תביעות רשלנות רפואית – ההוכחות הדרושות

תביעות רשלנות רפואית יתקבלו על ידי בית המשפט כאשר מטפל, שחייב בחובת זהירות כלפי המטופל, התרשל, וכאשר התרשלות היא סיבת הנזק שנגרם. ראשית כל, תביעות רשלנות רפואית דורשות להוכיח שלנתבע הייתה חובת זהירות כלפי התובע. חובת זהירות כזו קיימת, למשל, בין מטופל לרופא, רוקח, אחות ועוד. לאחר מכן צריך להוכיח שאותה חובת זהירות הופרה, כלומר שהייתה התרשלות. כיצד קובעים התרשלות? לפי מבחן "האדם הסביר", ובמקרה זה "הרופא הסביר": אם הרופא פעל שלא לפי הידע המקצועי הקיים או נורמות הטיפול המקובלות – הוא התרשל. בשלב הבא, על התובע להוכיח שאכן נגרם לו נזק. ולבסוף, תביעות רשלנות רפואיות דורשות את קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. קשר סיבתי צריך להיות גם עובדתי וגם משפטי: קשר סיבתי עובדתי מתקיים במקרים בהם ההתרשלות היא זו שגרמה לנזק; קשר סיבתי משפטי מתקיים במקרים בהם המטפל צריך ויכול היה לצפות שמעשיו יגרמו לנזק. אם הוכח כל זאת, יעסקו תביעות רשלנות רפואית בגובה הפיצויים להם זכאי הניזוק. בדרך כלל יפסוק בית המשפט פיצויים בגובה הנזק: נזק פיזי, אבדן השתכרות, עלות טיפולים עתידיים, נזק נפשי בגין הסבל שנגרם ועוד.

תביעות רשלנות רפואית – המסמכים הדרושים

על המטופל להציג לבית המשפט שני מסמכים חשובים: א. חוות דעת שקובעת שהמטפל התרשל. ב. חוות דעת שבוחנת את הנזק שנגרם למטופל. לשם כך על המטופל להיעזר ברופאים מומחים, ולאסוף את כל התיעוד הרפואי הנוגע אליו. מוסד רפואי מחויב למסור את התיעוד שבידיו למטופל, אם הוא מבקש זאת ומוותר על סודיות רפואית.